ספר יצורים מיתולוגיים 3 - מעוצב - ערכים ם · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.29 פ · ✨ פוטקוצ'י־אונה

Futakuchi-onna

מסורת: יפן

אשה שיש לה פה שני בעורף, שאוכל ומדבר בנפרד ממנה. היא מסוכנת בינונית ומטרידה מאוד, ואת האמת עליה מגלים בדרך כלל בארוחה.

הפוטקוצ'י־אונה נראית במבט ראשון כאישה רגילה לחלוטין. אין בפניה, בגופה או בקולה דבר שמסגיר את טבעה, ולעיתים היא יכולה לחיות שנים בתוך קהילה מבלי שאיש יחשוד בה. הסוד נמצא בעורפה, מתחת לשיער: פה שני, שלם וחי, בעל שפתיים, שיניים ולשון משלו. הפה מסוגל לאכול, לדבר ולהשמיע קולות גם כאשר פיה הרגיל של האישה סגור.

בדרך כלל השיער הארוך מסתיר אותו היטב. אפילו מי שעומד מאחוריה עשוי לראות רק קווצות עבות שנחות על העורף. הסוד מתגלה לרוב דווקא בזמן ארוחה. אוכל נעלם מן השולחן כאשר איש אינו מביט, קווצת שיער מתפתלת לכיוון צלחת, או נשמע קול לעיסה למרות שהאישה עצמה אינה אוכלת. לעיתים אדם מרים את מבטו ברגע הנכון ורואה כיצד השיער אוחז חתיכת מזון ומעביר אותה אל תוך הפה הפעור מאחור.

הפה השני אינו איבר פסיבי. יש לו רעב משלו והוא מסוגל לדבר מבלי לקבל רשות מן האישה. הוא יכול לדרוש אוכל, להתלונן, ללעוג או לצעוק כאשר הוא רעב. לעיתים הוא מדבר בזמן שהאישה מנסה להשתיק אותו, וכך הופכת ארוחה שקטה לאירוע מטריד במיוחד: אותה אישה מנהלת שיחה רגילה לחלוטין בעוד קול נוסף נשמע מאחורי ראשה ודורש עוד אוכל.

היחסים בין האישה לבין הפה אינם אחידים. יש פוטקוצ'י־אונה שלמדו לחיות עמו ולהתייחס אליו כמעט כחלק נוסף של עצמן, ויש הרואות בו קללה. אצל חלקן מתפתח מאבק מתמיד על מזון, פרטיות ושליטה. אישה המבקשת להסתיר את מצבה עלולה לאכול מעט מאוד בפומבי כדי שלא למשוך תשומת לב, ואז לגלות שהפה האחורי נעשה תובעני ורועש דווקא כאשר יש אורחים.

הרעב של הפה השני הוא כמעט תמיד גדול. הוא מסוגל לאכול במהירות מפתיעה, ולעיתים צורכת הפוטקוצ'י־אונה כמויות מזון גדולות בהרבה מכפי שנראה אפשרי מגופה. בבית שבו חיה אחת כזאת עשויים בני המשפחה להבחין בכך שהמזווה מתרוקן במהירות, שקערות נותרות ריקות בבוקר או שחלק מן האוכל המוכן נעלם אף שאיש אינו מודה שלקח אותו.

מי שמנסה להבין מה קורה יכול לטעות במשך זמן רב. החשד הראשון מופנה לעיתים למשרתים, לילדים או לחיות הבית. רק לאחר שמישהו נשאר ער, עוקב אחריה או רואה במקרה את השיער נע מעצמו נחשפת האמת.

השיער הוא חלק מרכזי במוזרותה. קווצות אחדות מסוגלות לנוע כאילו היו אצבעות ארוכות וגמישות. הן נאחזות בלחם, בפירות, בשר או כל מזון אחר ומוליכות אותו מעל הכתף או מסביב לצוואר אל הפה שבעורף. כאשר הפה רעב מאוד, השיער עלול לפעול כמעט בלי קשר למה שהאישה מנסה לעשות באותו רגע.

עם זאת, פוטקוצ'י־אונה אינה בהכרח יצור רצחני. רבות מהן מעוניינות בעיקר להסתיר את מצבן ולנהל חיים רגילים. הסכנה מתחילה כאשר הפה נעשה רעב, כאשר מישהו מנסה לכפות עליה לחשוף אותו או כאשר היא עצמה משתמשת בטבעה כדי להפחיד או לפגוע באחרים. לכן גילוי הפה אינו בהכרח פתיח לקרב; לעיתים הוא דווקא תחילתו של מצב חברתי מביך ומאיים שבו שני קולות יוצאים מאותה אישה ורק אחד מהם מעוניין לשמור על הנימוס.

הפה השני גם הופך הסוואה ממושכת לקשה. אדם יכול לשלוט בהבעות פניו, לבחור את מילותיו ולשקר היטב, אך קשה בהרבה לשלוט בפה נוסף שמחליט לדבר ברגע הלא נכון. משום כך אנשים החיים לצד פוטקוצ'י־אונה זמן רב עשויים להיזכר בדיעבד באירועים מוזרים: קול שנשמע בחדר כשהיא הייתה היחידה בו, תלונה עמומה מתוך השיער או לחישה שבאה מכיוון בלתי אפשרי.

⚔️ הפוטקוצ'י־אונה בקרב

פוטקוצ'י־אונה אינה יריב אדיר, אך היא מסוכנת יותר מאדם רגיל. יתרונה העיקרי הוא בהפתעה. מי שאינו יודע על הפה השני אינו מצפה לסכנה המגיעה מאחורי הראש, וגם השיער הנע מסוגל להקשות על מי שמתקרב אליה.

בקרב קרוב, הפה האחורי יכול לנשוך מי שמנסה לאחוז בה מאחור או להתקרב אל עורפה. העובדה שיש לה למעשה פה פעיל בשני צדי הראש מקשה לתפוס אותה לחלוטין בהפתעה מטווח קצר. עם זאת, היא אינה מפלצת שנבנתה ללחימה ואינה מסוגלת להתמודד לבדה עם קבוצה מיומנת לאורך זמן.

השיער שלה נועד בראש ובראשונה להביא מזון לפה, לא להילחם. הוא מסוגל למשוך חפצים קטנים או לחטוף מזון מהישג יד, ובמהומה הוא עלול להפריע, להיתפס ביד או למשוך דבר מן השולחן, אך עיקר הסכנה נותרת הפה השני עצמו.

לכן מפגש עמה הופך לקרב בדרך כלל רק אם הסוד נחשף בצורה אלימה או אם הפוטקוצ'י־אונה כבר עוינת. ברוב המקרים הרגע החשוב הרבה יותר הוא זה שבו כולם סביב השולחן מבינים פתאום שהשיער שלה אינו נע בגלל הרוח.

✨ יכולות מיוחדות

פה שני. בעורפה של הפוטקוצ'י־אונה מסתתר פה נוסף מתחת לשיער. הוא אוכל ללא הפסקה כאשר מזון זמין, מסוגל לדבר בעצמו ואינו חייב לשתוק רק מפני שהאישה רוצה בכך.

השיער מזין. חלק מקווצות השיער מסוגלות לנוע באופן עצמאי, לאחוז במזון ולהביא אותו אל הפה שבעורף. פעולה זו יכולה להתרחש במהירות ובשקט מספיק כדי שאנשים סביב השולחן יבינו מה קרה רק לאחר שהאוכל כבר נעלם. במשחק: כדי להבחין בחטיפת המזון: מבחן הבחנה ב־30-.

🗺️ תפוצה

פוטקוצ'י־אונה אינן קשורות לבית גידול פראי כלשהו. הן חיות במקום שבו חיים אנשים: בכפרים, בערים, באחוזות, בפונדקים ובמשקי בית. לכן דיווחים עליהן מוכרים בגוסיה, תרבניה, הוונה, ממלפה ובאזורים המיושבים של סרמלי וגוטורו.

קשה מאוד להעריך את מספרן, מפני שפוטקוצ'י־אונה שמצליחה לשלוט בפה האחורי ולשמור עליו מוסתר יכולה לעבור חיים שלמים כמעט בלי להיחשף. רוב הסיפורים מתחילים רק כאשר משהו משתבש בארוחה.