ספר יצורים מיתולוגיים 3 - מעוצב - ערכים ם · מגדיר היצורים — סדר א״ב

2.2 א · 🧌 אוני

ענק קרניים אדום או כחול שנושא אלת ברזל. הוא חזק מאוד ולא חכם במיוחד, ורוב הסיפורים מנצחים אותו בתחבולה ולא בכוח.

האוני הוא ענק קרניים מסיבי, רחב כתפיים וכבד גוף, שעורו אדום עמוק או כחול כהה. פניו דמויי אדם אך גסים ומעוותים, שיניו גדולות, קרניו בולטות ממצחו ושערו פרוע. כמעט תמיד הוא נושא אלת ברזל עצומה, כלי נשק שכבד מדי לרוב בני האדם אפילו להרמה, אך בידיו של האוני הוא מונף כאילו היה מקל פשוט.

האוני חזק בצורה יוצאת דופן. הוא מסוגל לעקור דלתות מציריהן, לשבור קורות, להפיל סוסים ולהשליך אדם משוריין למרחק. מכה אחת מאלת הברזל יכולה להכריע לוחם גם אם שריונו בלם חלק מן הפגיעה. האוני עצמו קשה כמעט באותה מידה: עורו עבה וצפוף ומשמש כשריון טבעי, כך שסכינים, חרבות קלות וכלי נשק קטנים מתקשים לחדור אותו בצורה משמעותית.

לעומת הכוח, התבונה שלו בדרך כלל מוגבלת. אוני מסוגל לדבר, להבין הוראות, להציב מארב פשוט ואף לנהל משא ומתן בסיסי, אך אינו מצטיין בתכנון מורכב. הוא נוטה לחשוב באופן ישיר מאוד: אם דלת מפריעה לו, שוברים אותה; אם אדם מרגיז אותו, מכים בו; אם דבר־מה רצוי נמצא בצד השני של תהום, רק לאחר זמן הוא עשוי לחשוב שהסתערות קדימה אינה הפתרון.

זה אינו אומר שכל אוני טיפש. יש פרטים ערמומיים יותר, ובעיקר מבוגרים שכבר למדו להכיר בני אדם. אולם אפילו אצלם הכוח נשאר הפתרון המועדף. משום כך רוב מי שהצליח להתגבר על אוני לא עשה זאת בקרב הוגן. ניצחונות עליו קשורים בדרך כלל לפיתיון, מלכודת, שכרות או ניצול אחד מן המנהגים המוזרים שפועלים עליו.

האוני אוהב מאוד יין. הוא שותה כמויות עצומות ואינו נרתע גם ממשקה חריף במיוחד. בתחילת השתייה הדבר רק הופך אותו לרועש ושמח יותר, אבל הוא מתקשה מאוד לדעת מתי לעצור. אם מוצעת לו כמות מספקת הוא ממשיך לשתות גם כאשר כבר אינו מסוגל לעמוד ישר, עד שלבסוף הוא נרדם או נעשה חסר יכולת להילחם בצורה ממשית.

זו אחת הדרכים הבטוחות להתמודד איתו. אוני היושב ליד דרך, מאורה או מעבר שהוא חוסם עשוי להתעניין בחבית יין יותר מאשר באנשים שרצו לעבור. אין צורך להרעיל את המשקה; לעיתים קרובות היין עצמו מספיק. הסכנה היא הזמן שבין הכוס הראשונה לבין הרגע שבו הענק באמת מושבת. אוני שיכור למחצה עדיין חזק מאוד, והרגליו נעשים פחות צפויים ככל שהוא שותה.

מוזרה עוד יותר היא חולשתו לפולי סויה. מנהג עממי עתיק קובע שהשלכתם לעבר אוני תוך גירוש ברור מרחיקה אותו, והדבר אכן עובד. אין צורך בפולים נדירים, בברכה מיוחדת או בקוסם. פולי סויה רגילים, המושלכים לעברו בכוונה לגרשו, גורמים לאוני להירתע ולעזוב את המקום.

חוקרים ניסו שוב ושוב להסביר את התופעה. יש שטענו שהפולים מסמלים דבר שאוני אינו מסוגל לשאת, אחרים הציעו שריחם או צורתם משפיעים עליו בדרך כלשהי. שום הסבר לא זכה להסכמה, בעיקר משום שהכלל עובד גם כאשר האוני יודע בדיוק מה עומדים לעשות. הוא יכול לצחוק על קומץ הפולים שבידו של איכר — ואז לסגת ברגע שהם נזרקים.

החולשה הזאת אינה הופכת אותו ללא מסוכן. מי שנושא פולי סויה בתרמיל אך אינו מצליח להגיע אליהם בזמן עדיין עומד מול ענק חמוש באלת ברזל. במקומות שבהם אוני מוכרים, הפולים נשמרים בהישג יד ולא בתחתית המטען. בכפרים מסוימים תלויים שקיקים קטנים ליד הדלתות מאותה סיבה ששומרים דלי מים ליד תנור: כמעט תמיד אין בהם צורך, אבל ברגע הנכון הם יכולים להציל חיים.

האוני אינו בהכרח רודף אנשים לשם ההרג. חלקם שוכנים במערות, במעברים הרריים או במבנים נטושים ומשתלטים על הסביבה מפני שאיש אינו מצליח לגרשם. אחרים נעשים שודדי דרכים, דורשים מזון או יין ממי שעובר בשטחם. יש גם אוני שמשרתים יצורים חכמים יותר מהם, במיוחד כאשר הם מקבלים בתמורה אוכל, משקה והזדמנות להפעיל כוח.

זו גם סיבה נוספת לכך שתחבולה יעילה מהם. האוני רגיל לכך שכוחו פותר את הבעיה. הוא אינו מצפה שמישהו יעדיף להציע לו חבית במקום חרב, או שיברח לכיוון שנבחר מראש כדי למשוך אותו למלכודת. ככל שהיריב מנסה להתחרות בו בכוח גולמי, כך האוני נמצא בתחום שבו הוא מצטיין.

⚔️ האוני בקרב

אוני הנכנס לקרב אינו עדין. הוא מתקרב במהירות האפשרית ומנסה להכות באלת הברזל בעוצמה מלאה. הוא מעדיף מטרה שנמצאת בטווח נוח, ולא תמיד מבין מי מן היריבים מסוכן יותר. מכיוון שכל מכה שלו חזקה מאוד, גם טקטיקה פשוטה יכולה להספיק לו אם הצד השני נשאר במקומו ומחליף איתו מהלומות.

העור הקשה שלו מעניק לו יתרון גדול נגד נשק קל. סכינים, פגיונות, חצים קלים וכלי נשק קטנים יכולים לפצוע אותו, אך קשה להם לגרום נזק עמוק מספיק במהירות. נשק כבד, התקפות חזקות או פגיעה במקום רגיש יעילים הרבה יותר. מי שמתכוון להכריע אוני בקרב ישיר צריך להגיע מצויד בהתאם.

אבל קרב ישיר אינו האפשרות היחידה ואף לא הטובה ביותר. פולי סויה יכולים להרחיק אותו ללא קרב, ויין יכול להפוך יריב אדיר לענק ישן. גם מלכודות פשוטות עובדות היטב יחסית, משום שהאוני נוטה להסתער על פתרון שנראה ברור ולא לעצור ולשאול מדוע היריב השאיר במקרה מעבר פתוח בדיוק בכיוון שאליו הוא רץ.

אם הוא כבר שתוי, יכולתו הקרבית מידרדרת במהירות. הוא מחטיא יותר, מתקשה לשמור על שיווי משקל ומגיב לאט. אולם אין לבלבל בין אוני שיכור לבין אוני חסר אונים. עד שהוא באמת נופל או נרדם, אלת הברזל נשארת מסוכנת מאוד.

✨ יכולות מיוחדות

עור קשה. עורו של האוני משמש שריון טבעי עבה. נשק קל וכלי נשק קטנים אינם מספיקים בדרך כלל כדי להתמודד עמו ביעילות; נשק כבד או פגיעה חזקה מתאימים יותר. במשחק: 2+ להגנה; נשק קל (פגיון, סכין, חץ קל) גורם לו מחצית הנזק.

פולי סויה. השלכת פולי סויה לעבר אוני מתוך כוונה לגרשו גורמת לו לסגת ולעזוב. המנהג פשוט, עממי ומוזר — אבל עובד. במשחק: השלכת חופן פולים בכוונת גירוש: האוני עובר מבחן רצון ב־40-; בכישלון הוא נמלט ואינו חוזר באותו לילה.

שיכור. האוני אוהב יין ואינו יודע מתי להפסיק לשתות. אם מספקים לו כמות גדולה מספיק, ניתן להביא אותו למצב שבו הוא שיכור מכדי להילחם כראוי או נרדם לחלוטין. במשחק: על כל חבית יין: 50- לסיכוי לפגוע; אחרי ארבע חביות הוא נרדם ל־2D6 שעות.

🗺️ תפוצה

אוני מעדיפים מקומות שבהם גודלם וכוחם מעניקים להם יתרון: מערות רחבות, רכסים, יערות פתוחים, מעברי הרים וחורבות גדולות. הם מופיעים בדרך כלל סמוך מספיק ליישובים כדי להשיג מזון, יין וחפצים שימושיים, אך רחוק מספיק כדי שכוח מקומי לא יוכל לגרשם בקלות.

דיווחים עליהם נפוצים בגוסיה, תרבניה, הוונה וממלפה, וכן באזורים ההרריים של גוטורו. באזורים שבהם מערות גדולות ומעברים מבודדים חוצים דרכי מסחר, אוני עלולים להפוך לבעיה קבועה במשך שנים.